אליהו זילברשטיין

הנצחה • 6/6/2017 כניסות

אליהו זילברשטיין

 

נולד בי"ד אב תרס"ז / 25.7.1907 בדובוי , בבוסניה

נפטר בו' כסלו תשמ"ט / 15.11.1988, בגיל 81

ונקבר ברמת דוד

ההורים: איזידור ואֶמָה

נישא לחוה ב-1938

עלה לארץ בשנת 1945 ממאוריציוס

ובאותה שנה הגיע לקיבוץ

צאצאים: רותי, ונכדים.


תולדות חיים

אליהו נולד בי"ד אב תרס"ז / 25.7.1907 בעיר דובוי שבבוסניה, לאיזידור ואֶמָה זילברשטיין.

אביו היה מנהל בנק, והמצב הכלכלי בבית היה טוב. צביון הבית היה מסורתי- דתי.

אליהו היה בן יחיד, אביו נפטר ב- 1918 כשהיה בן 11, ואמו נספתה בשואה ב-1942.

דרכו הציונית החלה עם כניסתו לתנועת "תכלת- לבן", ולאחר מכן ל"מכבי" ו"החלוץ" , בנוסף לכך הוא היה גם חבר באגודת סטודנטים-ציונים .

במסגרת תנועת "מכבי" הכיר אליהו את רעייתו לחיים, חוה, והם נישאו בשנת 1938.

בדצמבר 1939 אליהו וחוה התכוונו לעלות לארץ בעליה לגאלית, אך היטלר נכנס באותה תקופה למדינה שנקראה אז צ'כוסלובקיה וגרם להחרמת הדרכונים של כולם, ובגלל זה הם נאלצו להישאר בברטיסלבה שבסלובקיה ולחכות לאנייה שתיקח אותם לארץ.

בתום תשעה חודשים בסלובקיה הם הגיעו בקבוצה שאורגנה ע"י "מכבי" ו"החלוץ" לעיר נמל ברומניה- טולצ'ה ומשם הם המשיכו באנייה "אטלנטיק" לכיוון הארץ.

בתום מסע קשה של שלושה חודשים אליהו וחוה הגיעו לחיפה.

האנייה ששהו עליה נתפסה בדרך שבין כרתים לחיפה ע"י הבריטים.

בחיפה לא נתנו לנוסעים לרדת לחוף, וחילקו אותם ל-3 אניות שאחת מהן שנקראה בשם "פטריה" , שקעה במקום בעקבות פיצוץ.

חווה ואליהו הועברו מחיפה לעתלית, למחנה שבו שהו כ-10 ימים ומשם העבירו אותם למרחקים, לאי "מאוריציוס" שבאוקינוס ההודי.

הם שהו במחנה על האי מאוריציוס כ-חמש שנים, כל זמן מלחמת העולם השנייה.

התנאים במחנה לא היו קלים ; המקום שהגיעו אליו הגולים היה נגוע בקדחת, והם שוכנו בבניין אבן שהיה בעבר בית כלא צרפתי.

הבחורים גרו בתאים פתוחים של אסירים והבחורות גרו בנפרד בפחונים של בית הסוהר של הנשים.

רק לאחר שהות של שנתיים במאוריציוס הרשו לבחורים ולבחורות להיפגש וגם זאת רק לזמן קצוב.

על האי במאוריציוס, הגולים הצליחו להקים מפעלים שונים, כגון בתי מלאכה, שרותים פנימיים, תזמורת , בתי חולים וכ"ו.

אליהו וחווה עבדו בעבודות שונות על האי וקיבלו כסף על עבודתם, וכך יכלו לערוך קניות בקנטינה.

הגולים על האי זכו ליחס חם מהאוכלוסייה המקומית של מאוריציוס.

על אף יחסו האכזרי של מפקד המחנה, והתנאים הקשים ששררו בו, חווה ואליהו הצליחו לשרוד ואפילו יצרו קשר עם משפחה צרפתית שאירחה אותם, באותם הפעמים שאפשרו להם לבקר בעיר שעל האי.

בתם היחידה רותי , נולדה על האי מאוריציוס.

בתום המלחמה, בשנת 1945 , עלו באניה "פרנקוניה" עם בתם רותי לארץ והגיעו לקיבוץ.

בקיבוץ אליהו עבד במקומות שונים: מטבח, תברואה, רועה-צאן, ומטעים.

בשנים האחרונות לחייו, עבד במחסן הבגדים- בגיהוץ. הוא היה קפדן מאוד ועשה את עבודתו בנאמנות, והקפיד על יחסים תקינים עם החברים.

היה בעל למופת ואבא מסור.

אחת מהאהבות של אליהו היתה לאמץ ולעזור לאנשים ששהו זמנית בקיבוץ לדוגמה חברי אולפן, ומתנדבים. הוא עשה זאת ביחד עם אשתו, חוה.

התחביב העיקרי של אליהו היה איסוף בולים.

אליהו נפטר בו' כסלו תשמ"ט / 15.11.1988, בגיל 81.

השאיר אחריו את רעייתו חוה, בתו רותי ונכדים.

יהי זכרו ברוך!