שמואל כץ

הנצחה • 5/2/2017 כניסות

שמואל כץ

 
 

נולד ב- י"א אב תרס"ט / 29.07.1909 בגורודניצה אוקראינה

נפטר ב- כ"א אב תשע"א / 21.08.2011, בגיל 102

נקבר ברמת-דוד

ההורים: אהרון ובתיה

ב- 1934 עלה לארץ מטורונטו קנדה והגיע לקיבוץ

נישא לאסתר ב- 1939

צאצאים: בתיה, אהרוני ויהודה

10 נכדים ונכדות ונין אחד

תולדות חיים

שמואל נולד ב- י"א אב תרס"ט / 29.09.1909 בעיירה גורודניצה באוקראינה להוריו אהרון ובתיה כץ.

אביו היה פועל בבית-חרושת לחרסינה, ובהיות שמואל בן שלוש נפטר אביו ממחלה.

אימו פרנסה את המשפחה מניהול חנות אריגים.

מגיל שלוש למד שמואל בחדר, אחר-כך עבר לביה"ס שבו למדו לימודים כללים בנוסף ללימודים יהודיים.

עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ולאחריה המהפכה הרוסית הבולשביקית, התנהלו החיים כסדרם. אך, ב-1917 התערער השלטון, המשטרים התחלפו והחיים נעשו בלתי נסבלים.

כנופיות פרעו ביהודים, שדדו והרגו. לבסוף החל רעב ומחסור בתרופות.

שמואל זכר את הימים שלא אכל אלא שתה רק מים, שבקור הנוראי היה ללא נעליים, ונעל רק כפכפי עץ.

והגרוע מכל- אימו חלתה ולאחר מספר חודשים נפטרה כאשר היה רק בן- 12.

יום אחד החליט שמואל לעזוב את העיירה ולחפש את אחד מאחיו שהיה אז ברובנה (פולין).

לאחר מסע נדודים הוא חצה את הגבול לפולין, הגיע לרובנה מצא את אחיו בבית יתומים ונשאר איתו שם.

כעבור שלושה חודשים ביקרה בבית היתומים משלחת יהודית מקנדה שביקשה לקחת איתה ילדים יהודים למטרת אימוץ.

שמותיהם של שמואל ואחיו בנימין כץ נמסרו למשלחת ע"י דודתם מטורונטו, קנדה, וכך הגיעו שמואל ואחיו לבית הדודים בקנדה וזכו לחיים משפחתיים חדשים.

עם הדודים וילדיהם תיקשר שמואל תחילה ביידיש עד שנרכשה השפה האנגלית.

בטורונטו- בבי"ס יהודי, למד לימודי קודש והצטרף לתנועת "יהודה הצעיר".

אהב ספורט, שיחק כדורסל, בייסבול והוקי קרח.

בגיל - 18 החל לעבוד במפעל הטקסטיל של דודו וכעבור שנתיים היה כבר אחראי על מחלקת הגזירה.

בהשפעת בן-דודו שעלה לארץ והצטרף לגרעין השומר הצעיר שהקים את קיבוץ עין השופט, ואשר שלח מכתבים נלהבים למשפחתו, החליטו הדודים ושמואל לעלות לארץ.

ב- 1934 עלתה המשפחה לארץ.

הדודים עברו לחדרה ושמואל החל לסייר בקיבוצים בארץ והתרשם מאוד מקבלת הפנים שזכה לה בקבוצת עיינות (רמת-דוד) והחליט להצטרף אליה באותה השנה.

כבר מתחילת דרכו קיבל תפקידי ביטחון. בזכות השפה האנגלית היה המקשר עם האנגלים בצבא ובמשטרה, היה הנוטר הראשון ביחד עם פרסמן, היה מא"ז של המקום.

בין עיסוקיו בקיבוץ- רועה צאן, שומר שדות, פלח, נוטע וריכוז ענף המטעים. חבר בוועדות שונות: עבודה, בריאות, ביטחון, חברה, ספורט, משק.

בגיל מבוגר עסק ברישום העבודה והחופשות של החברים עד צאתו לגימלאות בגיל 86.

את אשתו אסתר הכיר כשהייתה שומרת בבתי הילדים והוא יצא לסיור שמירה לילי. הם נישאו ב- 1939 ונולדו שלושת ילדיהם בתיה, אהרוני ויהודה.

בשנת 2004 נפטרה אשתו אסתר. שמואל המשיך לתפקד בעצמאות מלאה, בביתו, בצלילות וסיפר סיפורים על ההסטוריה שלו ושל תולדות רמת-דוד (בעיקר על הסליקים של הנשק והחיים בתקופת שלטון האנגלים).

מאוחר יותר עבר לבית עיינות, צלול, עירני, והשתתף בפעילות הבית כמעט עד לימיו האחרונים.

ספור חייו הוא סיפור הישרדותי מופלא המקיף היסטוריה יהודית וישראלית בין אוקראינה, פולין, קנדה, וקיבוץ רמת-דוד בישראל.

שמואל נפטר ב- כ"א אב תשע"א/21.08.2011 בגיל 102, שבע ימים ומעשים כשהוא צלול עד לרגע האחרון.

הותיר אחריו בת ושני בנים, עשרה נכדים ונכדות ונין.

יהי זכרו ברוך!