רמת דוד

קיבוץ רמת דוד הוקם בשנת 1926, קרוי על שם דיוויד לויד ג’ורג’, ראש ממשלת בריטניה שבתקופת כהונתו ניתנה הצהרת בלפור. הוא בתחום המועצה האזורית עמק יזרעאל ומשתייך לתנועה הקיבוצית. כיום מונה הקיבוץ כ- 350 תושבים.

רמת דוד נוסדה על ידי קבוצת "שרונה", שהתיישבה ב-1926 ליד עין בֵּידָה (כיום עין סיפן) שמדרום לנהלל וממערב למקום הקיבוץ כיום. עם התיישבותה שינתה הקבוצה את שמה ל"עיינות", על שם המעיינות הסמוכים. בסוף אותה שנה התיישבה סמוך לעיינות גם קבוצת השרון.

קרקעות הגבעה שעליה שוכן הקיבוץ כיום נרכשו בשנת 1921 מידי משפחת סורסוק הלבנונית, אולם האריסים הערבים שישבו בהן סירבו לעזוב, ולכן לא התאפשרה העברתן למוסדות המיישבים היהודיים. לאחר משא ומתן שנמשך שנים אחדות, עלו אנשי קיבוצי הסביבה על הקרקע במחרשות ב-1931, ובכך אילצו את הממשל המנדטורי להתיר להם לעבד את הקרקע ולבנות עליה. עוד לפני ההתיישבות על הגבעה, במרץ 1931, התקיים טקס בנוכחות חיים ויצמן ונציגי יהדות אנגליה, בו נקרא היישוב רמת דוד‏. במהלך השנה שלאחר מכן הוקם במקום גן משותף לשתי הקבוצות. בשנת 1932 החלו בבניית רפת ולול עבור קבוצת השרון שהתיישבה בצד המזרחי. עיינות התמקמה לידה בצד המערבי. ביוני 1933 זכה הקיבוץ לחשמל‏.

במשך כ-20 שנה שכנו ברמת דוד שתי הקבוצות זו ליד זו, אך ניהלו כל אחת חיי קהילה ומשק נפרדים. עם זאת, גן הילדים ועדר הצאן היו משותפים‏.

ב-1953 התחברה קבוצת השרון, עד אז חברת חבר הקבוצות, עם אנשי מפא"י שפרשו מקיבוץ גבת הסמוך בעת הפילוג בקיבוץ המאוחד, והקימה עימם את קיבוץ יפעת. ברמת דוד נותרה קבוצת עיינות לבדה, ושמה הוסב לשם המקום.

כלכלת הקיבוץ מבוססת על חקלאות (רפת, לול, גידולי שדה) ועל מפעל מתכת שבבעלותו.

קליטה

בשנת 2003 עבר קיבוץ רמת דוד למודל רשת בטחון, והיה בתנופת קליטה של משפחות בנים לחברות מלאה באגודה החקלאית. בשנת 2009 שינה רשם האגודות השיתופיות את הסיווג של רמת דוד ל "קיבוץ מתחדש". באותה העת הקיבוץ היה בשיאו של מהלך התרחבות דמוגרפית שכלל את הקמת "שכונת השרון" - שכונת מגורים חדשה לכ- 24 משפחות חדשות שנקלטו, והסבת "מתחם המרכזון" למגורי משפחות. אין קליטה נוספת בשלב זה.

חינוך

החינוך לגיל הרך מתקיים בקיבוץ. בית הספר היסודי נמצא בקיבוץ שריד (בי"הס שגיא) וחטיבת הביניים והתיכון בביה"ס העמק המערבי בקיבוץ יפעת.

סיעוד

בקיבוץ בית סיעודי הנקרא "בית עיינות" - הנותן מענה לחברים הנזקקים, לקשישים, וגם לקשישים מחוץ לקיבוץ.

שירותי הקהילה

בקיבוץ מגרש ספורט רב תכליתי מקורה, מגרש כדורגל, בריכת שחייה, גני משחקים, מרכולית, מרפאת שיניים ומרפאה.

תרבות

התרבות ברמת דוד מושתת על זהות קיבוצית, יהודית, חילונית ופלורליסטית. אירועי תרבות קהילתיים מתקיימים במהלך כל השנה.

פסל דוד של הפסל דוד פולוס הנמצא ברמת דוד

קישור לידיעה

סגירה

חזון הישוב

קבצים מצורפים:

חזון קיבוץ רמת דוד לאישור אסיפת הקיבוץ, אוקטובר 2013

תמצית החזון (מתוך חוברת חזון קיבוץ רמת דוד, אוקטובר 2013)

קיבוץ רמת דוד הינו קהילה שיתופית המושתתת על מורשת העבר, ערכים משותפים וחזון משותף, תוך התאמת אורחות החיים למציאות המשתנה. חברי הקהילה שואפים לאזן בין צרכי הפרט לצרכי הקיבוץ וערבות הדדית ממוסדת במודל של קיבוץ מתחדש המקנה לחבריו מרחב ועצמאות בניהול חייהם האישיים.

רמת דוד הוא מקום בו מקדמים ומשמרים ערכים של כבוד הדדי, רגישות ואכפתיות הכלה וקבלה של האחר והשונה. ערכים אלה ואחרים הם חלק מהשיח החברתי והציבורי ביישוב. שיח זה בא לידי ביטוי בכך שהחברים נוטלים חלק פעיל בעיצוב אורחות חייהם, בתהליכי תכנון ושינוי. רמת דוד רואה בכל חבריה שותפים בתהליכי קבלת ההחלטות בכל תחומי החיים.

רמת דוד הינו יישוב לדורות, כלומר - הקיבוץ מהווה ביתם של חבריו כל ימי חייהם בו יחיו את חייהם תוך שאיפה ליצירת חיי קהילה בין-דורית אשר חבריה תורמים מיכולותיהם ומקבלים מכוחה ומחוסנה.

מערכת החינוך ברמת דוד הינה באחריות הקהילה. המערכת מקבלת מקום מרכזי בחיי הקהילה ומוסדותיה, בהתייחסותם אליה (ערכית, כלכלית ותרבותית) ותורמת לבניית הקהילה. מערכת החינוך מחנכת לאחריות אישית, ערבות הדדית, תרומה לקהילה ולחברה מתוך תחושת שייכות וכבוד לאדם ולסביבה.

תרבות המקום מושתתת על זהות קיבוצית, יהודית, חילונית ופלורליסטיות.

רמת דוד שומרת על האופי החקלאי של האגודה מתוך הכרה בחשיבותו כנכס אסטרטגי למעמדו של הקיבוץ במדינה ובחשיבות גורמי הייצור שלו.

החיים בקיבוץ מתנהלים על פי עקרונות של פיתוח בר קיימא- פיתוח העונה על צרכי ההווה מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם – בתחום הסביבתי, הכלכלי והחברתי. חברי הקיבוץ הם הריבון בשטח הקיבוץ, וחזותו משקפת את תפיסת הקהילה כפי שהם רואים אותה.

קישור לידיעה

סגירה

ארכיון רמת דוד

בואו ללמוד על העבר שלנו / ארכיון רמת דוד בניהולה של רנה (רינקה) שחר

במשך חמישים השנים הראשונות של רמת-דוד נאסף החומר הארכיוני בתוך ארגזים ומיכלים בחדרון קטן ללא מיון ורישום.
ישעיהו כהן ז"ל (מראשוני חברי עיינות- רמת-דוד) היה הראשון שהחל באיסוף ובמיון הראשוני של החומר והניחו בארגזים הוא התמיד בעבודתו במשך עשר שנים.
למשה הרמתי (האספן, הידען, שתיעד לעצמו כל מידע חדש) חלק חשוב באיסוף ושימור החומר שהצטבר. הוא היה המנוע הדוחף ששיכנע את מוסדות הקבוצה להקצות מקום מתאים לארכיון מסודר, ודאג לשכנע חברים שיעבדו בארכיון.
בשנת 1979 הוקצע חדרון קטן לאיחסון החומר בבית הקומותיים ששופץ והחלו למיין, לרשום, ולסדר את הארכיון. סוניה בר-חיים גוייסה למלאכה ואחריה – שרה רבן. שרה יצאה ללמוד את המקצוע וסדרה את הארכיון לפי כל הכללים: מיון, קיטלוג ואחסון בתיקים אישיים ובמיכלים לפי חטיבות. היא דאגה שיצלמו ארועים וחידושים בשביל הארכיון, אספה תמונות מחברים, רשמה ושמה בקופסאות ואלבומים. החלה לאסוף כלים וחפצים ישנים שיצאו משימוש, השמורים במחסן, מחכים למקום מתאים להצגתם לציבור.
בשנות ה-80 יצא הארכיון במבצע חד פעמי של מילוי שאלונים אישיים לכל החברים. בנוסף, יזמה שרה הארכיונאית את ראיון הותיקים וניצולי השואה והקלטתם על גבי טייפ. הם סיפרו על שנות ילדותם, עלייתם לארץ ומעשיהם בקבוצה. הקלטות מתומללות ומצורפות לתיקים האישיים.
רינקה נכנסה לעבוד בארכיון בשנת 2007. עשתה קורס בסיסי בתל-אביב (בתחילת שנות 2000). עם כניסתה לתפקיד הוכנס המחשב והיא החלה מעדכנת בו את הרשימות הידניות. בהמשך, נרכשה תוכנת קיסופט, והחומר הועבר אליה. כיום נמצאים בתוכנה שמות החטיבות/הנושאים/ושמות התיקים. גם חוברות דפי המידע החל משנת 2010 מוכנסות במלואן לתוך התוכנה.
את עבודתה המבורכת בארכיון עושה רנקה בהתנדבות, ומשתדלת להיות לפחות שלושה ימים בשבוע למשך ארבע שעות.

קישור לידיעה

סגירה

ענפים ברמת דוד

מפעל מתכת רמת דוד

נוסד ב-1968. בראשית שנותיו פיתח וייצר ציוד חקלאי, לאחר מכן הרחיב את קו מוצריו למיכון חקלאי שכלל בין היתר מערכות השקייה, מערכות לדחיסת כותנה, רם-סע ומערכת "כיפת ברזל" עבור צה"ל. המפעל בבעלות מלאה של הקיבוץ, עוסק כיום בתחום התובלה האזרחית והתעשיה הביטחונית, ומועסקים בו כ-70 עובדים.

לול
90,000 עופות גדלים בכל מחזור גידול בלולים של רמת דוד, 5 מחזורים בשנה. 3 לולים ועוד 2 בחווה החדשה מיצרים יחד כ 1,000 טון עוף בשנה. כול זה על כתפיים של חבר קיבוץ אחד.

רפת
320 פרות חולבות יש ברפת, ובסך הכל 580 ראשי בקר.
9 חודשים, בדיוק כמו אצלנו, אורך הריון של פרה.
27 ק"ג חומר יבש אוכלת הפרה ביום, ושותה כ-150 ליטר מים. מזה אנחנו מקבלים בממוצע 12.5 אלף ליטר חלב בשנה, 3,350,000 ליטר היא מכסת החלב שלנו בשנה.
8 אנשים עובדים ברפת, מהם 3 חברי קיבוץ ו-2 בני קיבוץ.

גידולי השדה (גד"ש)
10 שנים הענף פועל במסגרת שותפות גד"ש העמק, יחד עם גבת ושריד. חלקה של רמת דוד בשותפות הוא 30%. 19 אלף דונם בערך מעבדת השותפות, ומגדלת מגוון גדול של גידולים: ירקות כמו ברוקולי וכרובית, גזר ובצל, פטרוזיליה ושמיר, דלורית ואבטיח, עגבניות, תירס, חומוס וחמניות, אפונה, סויה, חיטה, תלתן וגם כותנה. גם 1,000 דונם מטע זיתים אנחנו מעבדים. 22 עובדים קבועים יש בשותפות הגד"ש, מהם 5 חברי רמת דוד.

נוי
3 עובדים קבועים מעסיק ענף הנוי, מהם 2 חברי קיבוץ ו-1 שכיר.
300 דונם בערך הם שטח הטיפול והאחריות של צוות הנוי, מהם 13 דונם מדשאות.