שרה רבן-זוסמן

הנצחה • 23/3/2017 כניסות

שרה רבן – זוסמן

 
 

נולדה בג' אדר תרע"ד/ 1.3.1914 בעיר בריסק ברוסיה

נפטרה בכ"ד תמוז תשס"ד/ 13.7.2004 ונקברה ברמת-דוד.

ההורים: שמואל ובילהה.

עלתה לארץ בשנת 1933

בשנת 1935 הצטרפה לקבוצה ונישאה לזאב רבן

צאצאים: ארבעה בנים: אבנר ז"ל, איתמר, חנן ויובל.

12 נכדים ונכדות , ו-6 נינים ונינות

בת 90 במותה

תולדות חיים

שרה נולדה ב- ג' אדר תרע"ד / 1.3.1914 בעיר בריסק ברוסיה, ארבעה אחים ואחיות היו לשרה.

המשפחה היתה אמידה, וכל המשפחה, הכוללת את הסבא והסבתא והדודים ומשפחותיהם, גרה יחד באותו הבנין.

הוריה של שרה, שמואל ובילהה, ושניים מאחיה נספו בשואה.

שרה עלתה ארצה כחניכת תנועת גורדוניה בשנת 1933. שני אחיה – טוביה ומוטלה, עלו לארץ אחריה.

תחנתה הראשונה בארץ היתה אצל בן הדוד אהרון בקר וצילה אשתו, שגרו בתל-אביב, ומשם עברה אל דודתה בקבוץ גבע.

לאחר תקופה קצרה בגבע, החליטה שרה ללמוד חקלאות והצטרפה לבית הספר החקלאי בנהלל, כתלמידתה של חנה מייזל.

בתקופת לימודיה בנהלל הכירה שרה את זאב רבן, שהיה חבר קבוצת רמת-דוד, ובשנת 1936 הצטרפה אליו ועברה לגור אתו בעינות.

שרה וזאב היו למשפחה טרם נשואיהם הפורמליים, ובשנת 1937 נולד בנם הבכור אבנר.

כאשר הם נישאו, בטקס שנערך בנהלל על ידי הרב זכריה, אבנר היה נוכח בחתונה.

הבן איתמר נולד בשנת 1944, וסיפור ההריון והלידה שלו היה "מסיפורי המיתולוגיה" המשפחתית, אשר שרה חזרה וסיפרה באהבה וגאווה.

הבן השלישי חנן נולד ב-1946, ובשנת 1951 נולד יובל. בשנת 1946 הצטרף למשפחת רבן הנער הצעיר שמואל אלירז, שהיה כבן נוסף במשפחה.

בכל שנותיה כחברת הקיבוץ שרה שילבה בעבודתה ובעיסוקיה את שתי אהבותיה הגדולות: חינוך וחקלאות.

בהיותה בעלת הכשרה מקצועית בחקלאות בעת הצטרפותה לקבוצה, שרה שובצה מיד לעבודה ברפת, העבודה ברפת היתה אז עבודה פיזית קשה: חליבה בידיים, עבודה בשעות שהתאימו לפרות, אך לא התחשבו בשעות היום והפעילות של שאר החברים והילדים, חלוקת המזון הידנית, ועוד פעילויות שעברו מסדר היום של הרפתנים ברפת הממוכנת והממוחשבת של ימינו. למרות הקושי, שרה זכרה תמיד ודיברה באהבה רבה על עבודתה זו.

את התקופה בה עבדה שרה בטיפול בילדי בית הספר של רמת דוד, זוכרים כל מי שהיו ילדים באותה התקופה.

עבורה היתה זו תקופה משמעותית – היא עצמה העריכה מאד את מידת האחריות שהיתה עליה, והשקיעה מחשבה ויוזמה בחינוך הבלתי פורמלי, בהקניית ערכים של חיי נעורים בצוותא: שרה לימדה את הילדים סדר ונקיון של חדריהם, אירגנה קבלות שבת קבועות וציון ארועים מיוחדים, עודדה את הילדים לקרוא, נהגה לספר בעל פה סיפורים שקראה והשמיעה מוסיקה קלאסית מתקליטים.

כעשר שנים עבדה עם ילדי בית הספר, ואחר כך, עברה לעבוד בלול, לפי החלטת סידור העבודה....

בשנת 1957 שרה יצאה ללמוד הוראת מלאכת יד בסמינר אורנים. בלימודים אלה היא פתחה בפני עצמה מסלול של תעסוקה אשר מילאה אותה בסיפוק ואושר. כעשרים וחמש שנים עבדה בהוראת מלאכת יד.

היא לימדה בבית הספר המקומי, בבית הספר בגבת, ולאחר מכן היתה מהצוות הראשון של בית הספר האזורי לחינוך מיוחד "קישון", שם עבדה באהבה ובמסירות רבה עד מועד יציאתה לפנסיה.

כאשר יצאה לפנסיה חזרה שרה אל עבודתה הראשונה בקבוץ - ברפת. שרה קיבלה על עצמה את הטיפול ביונקים. כדרכה, בשמחה, באהבה ובמסירות רבה. במקביל לעבודה ברפת, שרה לקחה על עצמה את האחריות על ארכיון הקבוץ ואת הטיפול בבית העלמין.

בשלב מאוחר יותר, וכאשר בריאותה התערערה, שרה עזבה את הרפת והצטרפה אל צוות הנוי.

גם בעניני חברה ותרבות היתה שרה יוזמת ומעורבת: לקחה חלק בעיצוב טקס הזיכרון הכללי לחברי הקבוץ שנפטרו, אשר התקיים בערב יום הכיפורים.

כעובדת הארכיון אצרה את אלבומי התמונות המשפחתיות של הנפטרים, והכינה את התמונה האישית של כל אחד מהנפטרים, אשר נהגה לפרוש בחדר האוכל בערב האזכרה.

גם בהכנת טקסי יום השואה היתה מעורבת כעובדת הארכיון: אצרה את חומרי התצוגה שנערכה מדי שנה בחדר האוכל, העשירה אותה במוצגים של מסמכים וצילומים שפורסמו במהלך השנים, ודאגה להעשיר את אוסף העדויות, כאשר התחילו מסעות התלמידים לפולין וקבוצות של בני הקבוץ יצאו לסיורים במחנות והביאו אתם את סיפוריהם ועדויות שצולמו על ידם.

זאת הייתה שרה זוסמן – רבן, חברת קבוץ גאה ונאמנה לדרכה ואמונותיה.

שרה נפטרה ב- כ"ד תמוז תשס"ד/13.7.2004 בגיל 90.

השאירה 3 בנים, 12 נכדים ו-6 נינים.

יהי זכרה ברוך!

(נכתב ע"י דינה רבן)