ציפורה דגני (לבית טלר)

הנצחה • 22/5/2017 כניסות

ציפורה דגני (לבית טלר)

 
 

נולדה בכ"ה ניסן תרע"ב / 12.4.1912 בטרנופול, פולין

נפטרה בי"ח אדר תשנ"ט / 6.3.1999, בגיל 87

ונקברה ברמת - דוד

ההורים : יונה ונפתלי טלר

עלתה לארץ ב-1935

נישאה לפנחס דגני ב-1941

הגיעה לרמת-דוד ב-1944

צאצאים: עמוס, יוספי , ורדה ואחד- עשר נכדים


תולדות חיים

ציפורה נולדה בכ"ה ניסן תרע"ב / 12.4.1912 בטרנופול, פולין להוריה יונה ונפתלי טלר.

הבית היה מסורתי- דתי. הרחוב בו גרו היה רחוב של בתי – כנסת, והאב שהיה תעשיין זעיר, בעל תחנת כוסמת, תרם רבות לצרכי בית הכנסת.

ציפורה למדה בגימנסיה היהודית "תרבות", כולל לימודי עברית ותנ"ך במשך תשע שנים.

בנין הגימנסיה היה מרכז של הפעילות הציונית, וכך החלה ציפורה בפעילות בתנועת הנוער החלוצית "גורדוניה", כולל חברות בהנהגת הסניף.

כך מרדה ציפורה בבית הדתי, כשחלומה היה על חיי חלוציות בארץ ישראל ואהבת השפה העברית.

ציפורה זכתה להגשים חלום זה. ב-1935, בגיל 23 עלתה לארץ לאחר שעברה בחינה מיוחדת מטעם מועצת הפועלות של ההסתדרות הכללית.

היא הגיעה למשק הפועלות "נחלת יהודה" , שם עבדה ברפת ובעבודות חקלאיות שונות.

לאחר מכן היתה מזכירת מועצת הפועלות בראשון לציון.

ב-1941 נישאה ציפורה לפנחס דגני (שאותו עוד פגשה במחנה ההכשרה).

ב-1944 הגיעה ציפורה עם פנחס והבן עמוס לקבוצת רמת- דוד.

בשנים הראשונות עבדה ציפורה ברפת, לאחר מכן חינכה ולימדה את חברת הנוער "אורנים" , לאחר לימודיה בסמינר למדריכים.

ילדי חברת הנוער הגיעו ממשפחות מצוקה, וציפורה השקיעה בהם נתינה ואהבה רבה, תוך לימוד עברית, תנ"ך ואהבת הארץ. הקשר עימם נמשך שנים רבות.

משנת 1962 הייתה מורה לעברית לכ-30 מחזורי אולפן לעברית.

בזכות ציפורה נחשב האולפן לאחד הטובים בארץ, ומורים ומנהלים רבים באו להסתכלות כדי ללמוד ממנו.

ציפורה השקיעה שנים רבות בנתינה חינוכית ובהנחלת הלשון העברית לעולים חדשים ולמתנדבים שהגיעו לאולפן.

הייתה פעילה בקיבוץ. הייתה מזכירת קיבוץ , ופעילה בועדת חברה.

לאחר מכן עבדה במטבח בשטיפת ירקות.

בשנותיה האחרונות נזקקה לטיפול סיעודי בבית עיינות, ופנחס ליווה אותה במסירות ובאהבה רבה.

ציפורה נפטרה בי"ח אדר תשנ"ט / 6.3.1999, בגיל 87.

השאירה אחריה את פנחס, את שלושת הילדים: עמוס, יוספי וורדה ואחד- עשר נכדים.

יהי זכרה ברוך!