שורקה (שמואל) לנגליב

הנצחה • 9/5/2017 כניסות

שורקה (שמואל) לנגליב

 
 

נולד בכ' אדר תר"צ / 20.3.1929 בעיר וישקוב בפולין

נפטר בט"ו כסלו תשמ"ז / 17.1.1987, בגיל 58

נקבר ברמת דוד

ההורים: מנחם וגיטל

עלה לארץ ב-1947

הגיע לקיבוץ ב- 1948

נישא לדיתה ב-1954

צאצאים: חמי, רונית ואורי.


תולדות חיים

שורקה (שמואל) לנגליב נולד בכ' אדר תר"צ / 20.3.1929 בעיר וישקוב, בפולין להוריו מנחם וגיטל.

לאחר מלחמת העולם השנייה השתייך לקבוצת גורדוניה בעיירה קטנה בפולין שהתארגנה לעלייה ארצה.

הקבוצה עברה מפולין לצ'כיה ולצרפת ומשם הפליגה ב-1947 באנייה "המעפיל האלמוני" לכיוון הארץ.

לאחר קרב עם האנגלים נשלחה לקפריסין. בקפריסין למד שורקה עברית והשתתף באימונים צבאיים של מדריכי "ההגנה" . בשנה זו הגיע שורקה למחנה המעפילים בעתלית, ומשם נשלח לקיבוץ בדרום.

כשעלתה כל קבוצתו מקפריסין ב-1948 ונשלחה לעיינות- רמת-דוד הצטרף שורקה לקיבוץ, והשתלב בעבודות חקלאיות ובמסגרייה.

מרמת דוד יצא לשירותו הצבאי כמכונאי בחיל הים, חזר לקיבוץ ונישא לדיתה ב-1954. לזוג נולדו שני בנים ובת: חמי, רונית ואורי.

ברמת דוד מזוהה שורקה עם ענף המסגרייה ואחריה- מפעל המתכת הוא היה איש עבודה חרוץ ויסודי, פתח את הענף לקבלת עבודות חוץ להתמקצעות העובדים, לקבלת עובדים שכירים והכשרתם, ובמשך השנים הפך את מסגריית הבית למפעל המתכת ביחד עם הצוות המקצועי המיומן.

שתים עשרה שנים ניהל שורקה את המפעל, לאחר מכן המשיך לעבוד בו כעובד מן השורה ביצור.

הוא התמנה למקשר מטעם הקיבוץ לקבלן שהחל בבניית חדר האוכל ובניית בתי מגורים לחברים וזאת תוך הקפדה על היופי ועל הגימור הסופי.

בשנים 1984-1983 היה מזכיר קיבוץ ולאחר מכן חזר למפעל וריכז את הקמת מבנה המפעל החדש.

שורקה היה מסור מאוד לאימו גיטל, וכשנפטרה בי"א אדר תשמ"ד / 14.2.1984 דאג לקבורתה בבית העלמין של רמת דוד.

היה אוהב אדם והחברים אהבו אותו והעריכו אותו.

שורקה נפטר בעת טיול של הקבוץ, בתצפית מעל המכתש הגדול בט"ו כסלו תשמ"ז / 17.1.1987, בגיל 58.

השאיר אחריו את דיתה רעייתו ואת ילדיהם: חמי, רונית ואורי.

שנה לאחר פטירתו של שורקה יצא טיול משפחות מהקיבוץ לאותו המקום, והחברים הקימו גלעד לזכרו.

יהי זכרו ברוך!