שלי (רחל) אשכנזי (מלכי)

הנצחה • 9/7/2017 כניסות

שלי (רחל) אשכנזי (מלכי)

 
 

נולדה בכ"א סיון תרצ"ב / 25.6.1932 בסופיה, בולגריה

נפטרה בכ"א טבת תשע"ד / 24.12.2013 בגיל 81 וחצי

ונקברה ברמת-דוד

ההורים : יוסף ושושנה מלכי

עלתה לארץ ב-1948

הגיעה לקיבוץ ב-1964

נישאה לאברהם אשכנזי ב-1950

צאצאים: בת ושני בנים- סוניה, נסים ויוסי ושמונה נכדים ונכדות, ושני נינים.

תולדות חיים

שלי נולדה בכ"ב סיון תרצ"ב / 25.6.1932 בעיר סופיה, שבבולגריה להוריה יוסף ושושנה. מלבדה נולדו למשפחתה חמישה בנים ועוד בת שהיו צעירים ממנה, חוץ מאחיה ז'אק מלכי.

החיים בסופיה היו די טובים עד שנת 1939. אביה היה בעל מאפיית בורקס.

בשנת 1940 גויס האב לעבודת דחק אצל הגרמנים והחיים הפכו להיות קשים. בערב פסח 1943 הגיעה פקודה שכל היהודים חייבים לצאת מבולגריה. המלך והכנסייה לחמו נגד הגרמנים ולא הסכימו שישלחו את היהודים מבולגריה למחנות עבודה והשמדה בגרמניה.

ב-1944, כאשר נגמרה המלחמה כולם שמחו אבל אז הגיעו הרוסים שהתנהלו בברוטליות לאוכלוסיה המקומית.

הרוסים הרסו את המדינה , אבל מאוחר יותר החזירו ליהודים את הזכויות שהיו להם לפני הכיבוש הגרמני.

שלי היתה בנוער של "החלוץ".

המשפחה החלה להתארגן לעלייה לארץ.

בשנת 1945- עלה ז'אק לבדו ואבד איתו הקשר. לאחר הכנות וטילטולים רבים הגיעה שאר המשפחה לארץ בשנת 1948.

בארץ- נשלחה המשפחה למחנה העולים ברנדס בחדרה.

המשפחה הצליחה להיפגש עם הבן הבכור ז'אק לאחר חודש.

הוא הגיע אליהם במדי חייל של צבא ההגנה לישראל.

שלי ומשפחתה עברו לגור בשיכון ברמלה בבית שננטש ע"י הערבים.

המצב הכלכלי היה קשה. ושלי עם אחיה התאום היו המפרנסים היחידים של המשפחה. הם ניקו את הבתים שנהרסו במלחמה.

מאוחר יותר שלי עבדה בפרדסים.

שלי הכירה את אברהם בעת ביקורה במחנה הצבאי שבו שירת ז'אק. הם נישאו בשנת 1950.

ברמלה נולדו שלושת ילדיהם : סוניה, נסים ויוסי. מרמלה עברה המשפחה לאז'ור.

לפני מלחמת ששת הימים, בשנת 1964 הגיעו שלי אברהם והילדים לרמת-דוד, והצטרפו לז'אק ומרים מלכי שהיו כבר חברים בקיבוץ.

הקליטה בקיבוץ לא היתה קלה, והכל הסתדר לאט לאט.

בקיבוץ, שלי החלה לעבוד במטבח , אחר-כך הייתה מטפלת של הפעוטים.

לאחר מספר שנים בחינוך עברה לעבוד ביחד עם חנה גליקסמן עם המתנדבים וחברי האולפן.

כאשר התפזר האולפן עברה לעבוד במכבסה ביחד עם מרים מלכי.

זאת הייתה תקופה של קבלת עבודות חוץ במכבסה והעבודה הייתה רבה.

לאחר המכבסה יצאה שלי ללמוד תפירה במדרשת רופין והחלה לעבוד כתופרת במתפרה.

היא המשיכה בעבודת התפירה עד צאתה לפנסיה.

בשנותיה האחרונות התמסרה שלי לטיפול באברהם .

שלי נפטרה בכ"א טבת תשע"ד / 24.12.2013 בגיל 81 וחצי.

השאירה אחריה את בעלה אברהם, בת ושני בנים- סוניה , ניסים ויוסי, שמונה נכדים ונכדות, ושני נינים.

יהי זכרה ברוך!