טובה קריב (קרבס)

הנצחה • 12/7/2017 כניסות

טובה קריב (קרבס)

   
 

נולדה בכ"ה אב תרפ"ה / 15.8.1925 בפיוטרקוב, מרכז פולין

נפטרה בכ"ו תמוז תש"מ / 10.7.1980 בגיל 55

ונקברה ברמת-דוד

ההורים : הינדה ויצחק

נישאה לדֹב קריב ב-1947

עלתה לארץ ב-1948

ובאותה שנה הגיעה לרמת-דוד

צאצאים: בן-יצחקי, בת-אורנה, ושתי נכדות.


תולדות חיים

טובה נולדה בכ"ה אב תרפ"ה / 15.8.1925 בעיר פיוטרקוב במרכז פולין.

היא היתה הבת הצעירה לשני אחים ואחות הגדולים ממנה.

כאשר היתה טובה בת 5 נפטרה אימה, וטובה נשארה בבית עם אחותה הגדולה ועם אביה.

בגיל 7 החלה ללמוד בבית- הספר הממשלתי.

לאחר זמן קצר נפטר גם האב, טובה ואחותה עברו לבית אחיהם.

ב-1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, היו טובה, אחותה ומשפחת אחיה בגטו לודג'.

בוקר אחד הוציאו הגרמנים את טובה עם עוד ילדים בני גילה לצ'כיה לעבודה בבית חרושת לטקסטיל.

שם עבדו בהשגחת הגרמנים, ונאלצו ללכת לעבודה מידי יום ברגל מרחק של 12 ק"מ הלוך וחזור בתנאים קשים, גם בימי החורף הקרים בבגדיהם הקרועים.

טובה התחבבה במקום העבודה בשל הספקה הרב ועבודתה המדויקת.

עד שנת 1943 עוד נשמר הקשר עם אחיה, שנהג לשלוח לה חבילות מזון.

ב-1943 קיבלה מכתב אחרון מאחיה שבו נאמר שלוקחים אותם לאי-שם. בזאת אבד הקשר עם משפחתה.

עם סיום המלחמה, הגיעו הסובייטים, והגרמנים ברחו.

טובה, עם ניצולים נוספים הועברו ברכבות לפולין, והיא חזרה לחפש את בני משפחתה. אבל, בבית אחיה גרו פולנים שסילקו אותה, ובית האח השני היה הרוס.

גם בעיר הולדתה מצאה הריסות וחורבות.

היא פגשה חבר ילדות שלמד אצל אביה, וביחד החליטו להצטרף לקבוצות שהתכוננו לעליה לארץ.

לאחר טלטולים רבים הגיעו למחנה של עולים בגרמניה.

ב-1947 הגיע למחנה זה גם דֹב קריב. הם נפגשו, ושם גם נישאו.

ב-1948 הגיעו טובה ודֹב קריב לארץ באנייה "האומות המאוחדות".

הם ביקרו את האחיין, שמחה קריב, שחי בקיבוץ רמת-דוד והחליטו לבנות את ביתם בקיבוץ, על-יד בני משפחתם.

הם נקלטו ברמת-דוד ב-1948.

בהמשך נולדו הילדים יצחקי ואורנה.

לאחר שאיבדה טובה את משפחתה בשואה, היה הקשר המשפחתי עם דֹב קרן אור בחייה.

היא הקדישה זמן רב למען בעלה וילדיה, כל זאת מבלי לפגוע בעבודתה בקיבוץ.

עסקה בסידור הבית, בטיפוח הגינה, באפיית עוגות ובקבלת אורחים וחברים בחדרם.

היא עבדה ב"כל בו" במסירות רבה ובדאגה שלא יחסר דבר, והשקיעה בעבודתה שעות רבות.

היתה נוחה בשירותה לחברים ולילדים, ותמיד דאגה ללקוחותיה.

כשנחלש דֹב, נהגה להחליף אותו בתורנויות וב"שיבוץ". וכן, דֹב עבר לעבוד איתה בכל-בו לאחר שהפסיק את עבודתו בחשמליה.

כשחלה דֹב, ליוותה אותו באהבה ובמסירות עד לפטירתו ב-1977.

שלוש שנים לאחר מכן חלתה טובהל'ה.

טובהל'ה נפטרה בכ"ו תמוז תש"מ / 10.7.1980 בגיל 55.

השאירה אחריה את יצחקי, אורנה ושתי נכדות.

יהי זכרה ברוך!